החלטה בתיק עש"א 18415-01-12

בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ אשר דחה את בקשת המערער לחייב את כונס הנכסים, בנזקים שגרם לטענת המערער, לפי הוראות סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). טענת המערער היא כי המשיב שמונה ככונס נכסים על ציוד שהיה בבית עסק שהושכר למערער, חייב לשלם את ערכו בשל כך שהמיטלטלין עליהן מונה ככונס נכסים אבדו וכן בשל נזקים נוספים נטענים.

המערער טוען כי כונס הנכסים לא פעל לפי הוראות החוק הן ברישום המיטלטלין הן בשמירתם והן בדיווחים שהיה עליו לתת ככונס נכסים. המערער טוען עוד כי המשיב עשה עסקאות במיטלטלין עליהן מונה ככונס  מבלי לקבל את אישור רשם ההוצל"פ.

המשיב טוען כי רישום המעוקלים נעשה כדין תחילה על ידי בעל תפקיד שלא הורשה להיכנס לנכס ולאחר מכן על ידי בעל תפקיד שנכנס וביצע את הרישום בנוכחותו. לטענת המשיב חלק מהסחורה שנעלמה מהמקום נלקחה על ידי המערער עצמו ונמכרה למר ביטון שהפעיל את המקום לאחר שהמערער פינה אותו.  מכל מקום לטענת המשיב הוא מינה שומרים על הנכס ולא היה חייב לעשות יותר מכך לפי הפסיקה.

כב' הרשם דחה את הבקשה בקובעו כי לא הוכח בפניו שכונס הנכסים הפר איזה מחובותיו על פי הוראות  חוק ההוצאה לפועל. על פי החלטת כב' הרשם ניתן לחייב כונס נכסים, כאשר החיוב המבוקש הוא בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק ההוצל"פ, רק כאשר כונס הנכסים לא מילא את חובותיו לפי הוראות חוק ההוצל"פ. החובות המוטלים על כונס נכסים נקבעו בסעיף 54 לחוק ההוצל"פ.  כב' הרשם קבע עובדתית שלא הוכח שכונס הנכסים הפר איזה מחובותיו ככונס נכסים ולפיכך  לא ניתן לחייבו לפי הוראות סעיף 58 לחוק ההוצל"פ. כב' הרשם הסתמך בין היתר על פסיקה שקבעה כי אין חובה על כונס נכסים להוציא הוצאות על שמירת הנכסים המעוקלים או לבטח אותם מכיוון שהטלת חובות כאלה עשויים להטיל מעמסה כלכלית כבדה ובלתי מוצדקת על קופת הכינוס.

הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ללא דיון ולאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת כב' הרשם. כפי שציין כב' הרשם סמכותו, כרשם ההוצל"פ לחייב כונס נכסים בנזק שגרם, מוגבלת לנזק שנגרם כתוצאה מכך שכונס הנכסים הפר את חובותיו ככונס נכסים, היינו, הפרת החובות שנקבעו בסעיף 54 לחוק ההוצל"פ. לענין זה קבע כב' הרשם כי עובדתית לא הוכח שכונס הנכסים הפר איזה מחובותיו. באשר לחובת השמירה והביטוח,  גם אם תתקבל עמדת המערער לפיה, יש פסיקה אחרת מזו שהביא כב' הרשם הקובעת כי מוטלת על כונס נכסים חובה לשמור או לבטח את הנכסים שעליהם התמנה ככונס לפסוק, לטעמי, די בפסיקה הסותרת שהובאה על ידי כב' הרשם כדי להוות את ההצדק  הסביר הפוטר את כונס הנכסים מתשלום הנזק, גם כאשר לא מילא חובה מחובותיו. עצם העובדה שישנה פסיקה המחייבת בהוצאת הוצאות על שמירה ואחרת הפוטרת ובהעדר הוראה מפורשת המחייבת הוצאת סכומי כסף על שמירה, מהווה כאמור הצדק סביר.

התוצאה היא איפוא שאין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של כב' הרשם לפיהם לא הופרה אף חובה מחובותיו של כונס הנכסים לפי סעיף 54  (כאמור אף אם הופרה החובה לשמור את הנכסים יש בהפרה זו הצדק סביר הפוטר את כונס הנכסים לפי הוראת סעיף 58 לחוק ההוצל"פ) ולפיכך לא ניתן לחייב את כונס הנכסים ויש לדחות את הערעור.

כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשם אין בדחיית הערעור כדי לשלול הגשת תביעה נגד כונס הנכסים בשל רשלנות, אם המערער סבור שישנה רשלנות, וכן לא נדונה במסגרת  ההליך בפני כב' הרשם בקשה לחייב המשיב כנאמן, שכן, לפני מינויו ככונס נכסים הוא מונה כנאמן. כיוון שענין זה לא נדון בפני כב' הרשם אין מקום לדון בו במסגרת ערעור זה כערכאה ראשונה.

התוצאה היא איפוא שהערעור נדחה. שקלתי אם בנסיבות הענין יש לחייב בהוצאות ומסקנתי היא כי בשל הלשון המשתלחת בה נקט המערער בערעורו יש מקום לעשות כן. הלשון שנקט בה המערער אינה מתאימה לכתבי בית דין במיוחד כאשר מדובר בבקשה לחיוב חבר למקצוע שמונה ככונס נכסים. אני מחייב איפוא את המערער בשכ"ט המשיב בסך 3,000 ש"ח  שיגבו מתוך סכום הערובה .

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ב, 02 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: